<h1>הרוקח סימן של"ג</h1>
<h2>דף מה.</h2>
נשים ועבדים וקטנים אין מזמנין עליהם אבל נשים מזמנין לעצמן ועבדים שאינן משוחררין מזמנין לעצמן. במס' סופרים נשים חייבות בתפלה ובברכת המזון אם אינן יודעים בלשון קודש מלמדין אותן בכל לשון שיכולות לשמוע מיכן אמרו המברך צריך להגביה קולו כדי להוציא בניו הקטנים ואשתו ובנותיו. ירושלמי דברכות אשה מברכת לבעלה עבד לרבו וקטן לאביו כדי לחנכו, ובעונה אחריהן אמן תבא מארה לבן כ' שצריך לבן י'. נשים מזמנות לעצמן בברכות ובריש ערכין, אע"ג דעבד איתקש לאשה דגמרי לה לה מאשה, בכמה דברים חלוקים לגבי נגעים בפרק ב', ובסוטה האיש פורע ופורם ולא האשה האיש נסקל ערום ולא האשה, בפ' היה נוטל (דף כג) בסוטה האיש מטמא בלובן ולא באונס והאשה באונס ובאודם, האיש חייב בהקפת הראש ובהשחתת זקן ולא האשה בפרק א' דקידושין. מיהו נשים ועבדים מזמנין לעצמן וחייבין בזימון.
